טפסי ויזה
שינוי פרטי יישום הוא אחד מטפסי ויזה שהם מסמכים המשמשים להגשת בקשה לאשרת כניסה למדינה זרה. ויזה היא מסמך המאפשר לאזרח זר להיכנס, לשהות ולעיתים לעבוד במדינה זרה למשך פרק זמן מוגדר. הטפסים והדרישות המדויקות לקבלת ויזה משתנים בהתאם למדינה ולסוג הויזה.
טופסי ויזה דורשים בדרך כלל מידע אישי כגון שם, תאריך לידה ומידע על דרכון, כמו גם מידע על מטרת ואורך הטיול, היעד המיועד, והאם למבקש סורבה בעבר ויזה או גורש ממדינה. הטפסים עשויים לדרוש גם מסמכים תומכים כגון דרכון, תמונות והוכחה לתמיכה כספית.
בארצות הברית, טפסי הויזה הנפוצים ביותר הם הטפסים DS-160 ו-DS-260. טופס DS-160 משמש להגשת בקשה לאשרת מהגר, בעוד טופס DS-260 משמש להגשת בקשה לאשרת מהגר. טפסים אלה דורשים מידע מפורט על ההיסטוריה האישית והנסיעות של המבקש, כמו גם תיעוד תומך כגון דרכון, מסלול טיול ורישומים פיננסיים.
למדינות אחרות עשויות להיות צורות ודרישות שונות של ויזה, אך התהליך הבסיסי כולל בדרך כלל מילוי בקשת ויזה, מתן תיעוד תומך והשתתפות בראיון עם קצין קונסולרי בשגרירות או קונסוליה של ארה"ב. חשוב לציין שתהליך הגשת בקשה לויזה יכול להיות מורכב ואורך זמן, ומומלץ לאנשים המבקשים לויזה להתייעץ עם עורך דין הגירה או איש מקצוע מוסמך אחר על מנת לוודא שכל הטפסים והדרישות הנדרשים מתקיימים.